פירות יבשים - טו בשבט

עדיף לחבק עצים

פירות יבשים הם בעיה תזונתית: הפרי הוא בריא, אבל הייבוש לא עוזר לערכים התזונתיים. הנה 4 סיבות להימנע מזלילת ט"ו בשבט, וגם: איזה פירות טובים, בינוניים ובמה עדיף לא לגעת?

עדיף לחבק עצים פירות יבשים הם בעיה תזונתית: הפרי הוא בריא, אבל הייבוש לא עוזר לערכים התזונתיים. הנה 4 סיבות להימנע מזלילת ט"ו בשבט, וגם: איזה פירות טובים, בינוניים ובמה עדיף לא לגעת?

הקונספט של פירות יבשים הוא לכל הפחות בעייתי מבחינה בריאותית: מצד אחד, אף דיאנית לא תעמוד בפני הפיתוי להמליץ על אכילת פירות – הממתקים של הטבע, אבל איך אפשר להתמודד עם ההיבטים הבעייתיים המתלווים ל"יובש"? אנחנו נאלצים לגזור את הדין: נסו פירות טריים. אבל אם אתם ממש חייבים לחגוג עם הפה, חילקנו את הפירות היבשים לשלוש קטגוריות מרכזיות, לפי האיכות התזונתית שלהם. האגוזים, אגב, הם סיפור אחר (ובריא) לגמרי.

4 טיעונים נגד פירות יבשים

סיבה ראשונה: צפיפות קלוריות

פירות יבשים מכילים פי 4-5 קלוריות לעומת פירות חיים. הסיבה היא כמובן, היובש. פרי חי מכיל גם הרבה מים (82 אחוז), ואכילתו תורמת לתחושה של שובע. פרי יבש מכיל רק כ-20 אחוז מים.

סיבה שנייה: הגודל

הפירות המיובשים הם בעלי נפח מועט, עובדה שתורמת לתופעה פסיכולוגית כל כך בנאלית, שמעליב לחשוב עד כמה היא נכונה: מנה קטנת מימדים נתפסת אצלנו באופן אוטומטי בתור פחות מאיימת, ומעניקה לנו לגיטימציה לעוד.

סיבה שלישית: הלכו הוויטמינים

ויטמין C נמצא ברמות גבוהות בפרי החי וחלק ממנו אובד בפרי היבש (באופן יחסי כמובן). מנגד, בפירות היבשים גדל ריכוז המינרלים, מה שעשוי להקל על העיכול: אכילה מרובה של מגנזיום מזרזת את פעולת המעיים ויוצרת אפקט של שלשול. אשלגן בריכוז גבוה מגביר השתנה.

סיבה רביעית: הליכי השימור

אם עוד לא התמכרתם לאוכל אורגני, הנה הזדמנות לשקול את העניין בכבדות: בתעשיית הפירות היבשים מוסיפים לעיתים קרובות חומרים משמרים. קחו את החומצה הסורבית, שבקלות אפשר להתבלבל בינה לבין ויטמין C (שהוא חומצה אסורבית). החומצה הסורבית היא תרכובת אורגנית המשמשת בתעשיית שימור המזון תחת השמות הבאים: סודיום סורבט , פוטסיום סורבט וקלציום סורבט. תפקידה של החומצה היא לפעול נגד מיקרואורגניזמים (עובש פטריות ושמרים) במזון ובמשקאות קלים. דוגמא נוספת היא החומצה הגופריתית סולפיט (Sulfitee) – חומר משמר המונע חמצון ופועל כאנטיאוקסידנט. אלא שהוא עלול לגרום לתופעות בעייתיות בקרב אנשים רגישים.

3 רמות בריאות של פירות יבשים

ולמרות השיקולים הלא מעודדים, מי אנחנו שנמנע מכם חג עברי נאה? החלטנו לקטלג עבורכם את הפירות היבשים תחת שלוש קטגוריות.

הגרועים ביותר

הגרועים ביותר הם הפירות המסוכרים, כמו הבננה היבשה, הפפאיה והאננס. אליהם צריך להתייחס כמו לסוכריות.

לא רעים

ברמה הבינונית ניתן למצוא את התמרים, הצימוקים והשזיפים.

תמרים: קליפת התמר מכילה שומנים מהסוג החיוני לגוף כמו חומצות שומן פלמיטיות, אולאיות , לינולאיות, ולינולניות. בנוסף, בתמר יש סיבים תזונתיים (פקטין), סלניום החיוני למערכת החיסונית ומגן מפני סרטן, וגם: מגנזיום, פלואוריד (טוב לשיניים), ברזל, אבץ וויטמיני B.

צימוקים: פעולת הצימוקים בדרכי העיכול גורמת להורדת ריכוז חומצות המרה במעי, ולכן – למניעה של סרטן המעי הגס. לפי הרפואה העממית הם יעילים נגד הזעות לילה, דופק מהיר, בצקות ומשפרים בעיות השתנה.

שזיפים: הסגולה הידועה למרחקים של השזיף היא הסיוע לעיכול, בעיקר במצבים של עצירות. גם אז, כדאי לאכול כמה שזיפים אחרי שהושרו במים במשך כמה שעות. יבש? פחות מומלץ.

אפשר קצת

ברמה התזונתית הגבוהה יותר אפשר למקם את הדבלים ואת החמוציות, בשל הסגולות המיוחדות שלהם.

חמוציות: 10 עד 20 גרם ליום מהן יעזרו לבריאות, בזכות נוגדי חמצון חזקים הפועלים נגד תהליכי סרטן ומונעים טרשת עורקים. החמוציות מסייעות גם במניעת דלקות דרכי השתן ובמניעת אבני כליה.

תאנים: על פי הרפואה העממית, התאנה יעילה בשימוש נגד דלקות מעי וכאבי גרון, והיא מקלה על עצירות (בזכות האנזים פיסין) ומחזקת את הטחול, את הקיבה ואת המעי הגס.

מקור הכתבה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/686/340.html מאת: גילה אדלר